"כִּי לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים… כִּי קְשַׁרְתֶּם כֻּלְּכֶם עָלַי"
שמואל א' כ"ב ז'

ההיבט המוסרי: המקרא מתאר את הטרגדיה של מנהיג המשתמש במנגנוני המדינה (הצבא והמודיעין של אז) כדי לרדוף יריב פוליטי או להגן על מעמדו, במקום לעסוק בביטחון הכלל. הפיכת נאמני השלטון ל"אנשי שלומו" היא תחילת התפרקות המוסר השלטוני.

"תְּשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ"
משלי י"א יד'

ההיבט המוסרי: חוכמת המקרא מלמדת שקבלת החלטות תקינה מחייבת ריבוי דעות ובדיקה מקצועית. עקיפת הייעוץ המשפטי והדרג המקצועי בארגון ביטחוני היא "עצת מרמה". היא לא נועדה לגלות את האמת, אלא לייצר מצג שווא של ביטחון כדי לשרת מטרה אחרת.

"הַשָּׂרִים וְהַשֹּׁפְטִים אָמְרוּ: הָבוּ! יַחַד יְחַלֵּקוּ… שֹׁחַד יְקַבֵּלוּ"
מיכה ז' ג'

ההיבט המוסרי: הנביאים הוקיעו מערכות שבהן הבכירים מחפים זה על זה. כאשר גורם ביטחוני נותן "מתנה" משפטית למנהיג, והמנהיג בתמורה מעניק לו סמכות או גיבוי, זוהי קריסה של עקרון הפרדת הרשויות.

"הַשָּׂרִים וְהַשֹּׁפְטִים אָמְרוּ: הָבוּ! יַחַד יְחַלֵּקוּ… שֹׁחַד יְקַבֵּלוּ"
מיכה ז' ג'

ההיבט המוסרי: המושג "ביטחון המדינה" הוא כלי עוצמתי. השימוש בו לצרכים אישיים נחשב במקורות כסוג של גנבת דעת. אם חוות הדעת נקבעת לפי הצורך של הנאשם ולא לפי הערכת סיכונים אובייקטיבית (כפי שהעיד לכאורה ראש השב"כ הקודם רונן בר), זוהי עבירה מוסרית של הונאת הציבור והמערכת המשפטית.

"מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה"
ויקרא כ"ד כב'

ההיבט המוסרי: יסוד הצדק היהודי הוא השוויון. אם המערכת מייצרת "מסלול עוקף משפט" לבעלי שררה דרך זרועות הביטחון, היא מבטלת את הלגיטימציה המוסרית של החוק עצמו.